קולות של תקווה

"קולות של תקווה" 

שיתוף פעולה בין תלמידים דוברי ערבית ותלמידים דוברי עברית דרך שירה דו לשונית

על ידי ביצוע המחזמר "אוזו ומוזו מכפר קאקארוזו" מאת אפרים סידון.

מס' ספק  תוכנית גפ"ן – דרך NG – תוכנית מוזיקה 45894, תוכנית תיאטרון 46023, הפעלות וסדנאות 39999

מנהלת המיזם: אוה פיטליק לאוטרשטיין. המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט

1-המטרות:

חינוך להקשבה, סובלנות ערבות הדדית ושותפות בין אוכלוסיות רב תרבותיות: 

·         השירה בצוותא מזמינה הקשבה הדדית בין הזמרים, על ידי סנכרון בנשימות, סנכרון במהירות הביצוע  המשפיע על קצב פעימות הלב, התאמה בגובה הצלילים, והבעת המילים אשר מעבירות מסרים מקרבים.

·         שילוב בין אומנויות נוספות דרך מחזמר הכולל תיאטרון, תנועה ותפאורה.

·         פיתוח אחריות, מעורבות ושייכות לקהילה אצל כל משתתף, מעצם המופעים ביחד והנתינה מול קהל. הדבר מעורר גאוות יחידה וערך עצמי.

אשת החינוך הידועה מריה מונטסורי אמרה: "רק כשאנחנו המחנכים נתחיל לכוון את התלמידים שלנו לשיתוף פעולה במקום לתחרות, רק אז נתחיל לחנך אותם לשלום" . שירה בצוותא בכלל ועריכת מחזמר בפרט, מזמינים שיתוף פעולה.

2-קהל היעד:

תלמידי כיתות שלמות – משכבות ד', ה' או ו' בבית ספר יסודי.

המנהל של בית הספר הערבי והמנהל של בית הספר היהודי יבחרו כיתה מקבילה מאותה השכבה. הקריטריון לבחירה יהיה שיש לכיתה מורה למוזיקה או שיש לה מחנך שאוהב ליצור פעילות שירה בכיתה, עם מוטיבציה לעריכת מחזמר בהדרכת מדריך מקצועי.

שתי הכיתות יחד (כ 50 תלמידים או יותר) מופיעות בערך כעבור 3 חודשים מול ההורים או ילדים אחרים מאותם בתי ספר עם חולצה אחידה על אותה הבמה. 

3-היקף הפעילות:

         א.         השתלמות. המורים שנבחרו משני בתי הספר יעברו השתלמות ארצית של 3 ימים ברצף כדי       

ללמוד את המחזמר בעזרת המלחינים והבמאים בשתי השפות. ההשתלמות תקנה    

גמול השתלמות. מועד משוער 18, 19, 20 לינואר בבית יציב (באר שבע).

אותם המורים ילמדו וילמדו את השירים לפני ההשתלמות בשיעורים הרגילים שלהם בבית הספר.

אחרי ההשתלמות המורים יוכלו לעבוד על הבימוי עם תלמידי הכיתה. 

         ב.         מפגש היכרות ראשון (מנהל ביה"ס, מחנך הכיתה, המורה למוזיקה , המדריך מטעם המיזם ותלמידי הכיתה שנבחרה) . כל בית ספר בנפרד. במפגש זה המדריך ילמד שירת מענה: "הללו, הללו". (מועד משוער : החל מנובמבר)

          ג.          שישה מפגשים באירוח הדדי של כל בית ספר (3 פעמים כל בית ספר, לסירוגין בהפרש של שבועיים ביניהם). כל מפגש כולל פעילות חברתית וארוחת בוקר משותפת. במפגשים המשותפים התלמידים יבצעו מול הכיתה השנייה את קטעי הבימוי שהספיקו ללמוד בבית הספר שלהם לפי מערכות. לכל כיתה שני מערכות לפי שפת האם (ערבית או עברית) וישירו ביחד את השירים של המחזמר שהספיקו ללמוד בכיתה בשתי השפות.

         ד.          חזרה גנרלית באולם המופע בהשתתפות שתי הכיתות (ניתן להזמין כיתות אחרות בתור קהל).

         ה.         מופע מסכם  מול ההורים (אחרי הצהריים).

          ו.          החזון – מופע משותף של כל בתי הספר באזור, או בארץ שלמדו את המחזמר (באולם גדול).

על המחזמר עצמו:

·         אורכו של המחזמר "אוזו ומוזו מכפר קאקארוז" הוא סביב 20 דקות.  מחולק ל4 מערכות (ערבית, עברית, ערבית, עברית). השירים שפותחים כל מערכה מושרים ביחד בכל שפה.

·         המלחינים הם : הדוקטורנט ניזאר אלכאטר ופרופסור משה זורמן. יש הקלטות פלייבק שמאפשרות ללמוד את השירים. 

·         הבמאים הם : אסף פיוטרוקובסקי ורג'א כנעאן. יש הקלטת וידאו של המחזמר שמטרתה ללמוד את הבימוי.

תקציר סיפור המחזמר:

לפני הרבה מאוד זמן במקום לא ידוע בשם קאקארוזו, חיו שני אחים :אוזו ומוזו. הם מאוד אהבו אחד את השני. 

יום אחד הם ישבו בנחת כשאחד שם רגל שמאל על ימין והשני הפוך. הם התחילו לדסקס איך יותר נכון לשבת. השיח הפך לריב שניגמר עם שיניים ועצמות שבורות אצל שניהם. 

בכעס רב אחד אמר לשני שלא רוצה לדבר אתו עוד. השני ואמר שהוא לא ירצה אפילו לראות אותו. 

על מנת לעמוד בהצהרות אלה, החליטו האחים לבנות חומה גבוהה.

עם הזמן האחים גדלו, הקימו משפחות והציבו הנחיה לבת הזוג ולילדים: בשום פנים ואופן אינכם עוברים לצד השני של החומה. יש שם מפלצת נוראית. 

הם אפילו לא סיפרו לבני משפחתם שהם אחים. 

מדור לדור המסר עבר, ואף אחד לא העז לעבור את החומה.

בדור שלנו גדל ילד סקרן במיוחד. הוא האמין שאבא לא משקר, אבל רצה לראות איך נראית המפלצת. מאיפה יוצאת לה האש.

כשהוריו יצאו למכולת והוא נשאר לבד, הוא לקח סולם כדי לעלות לחומה ולהציץ. 

להפתעתו הוא ראה ילדה בגילו משחקת.

אז הוא צעק אליה: "זהירות…תברחי לפני שיהיה מאוחר! יש פה מפלצת, כך אבא אמר. מפלצת גדולה עם שנים חדות שבולעת בלי בעיות ילדות!"

והילדה שהסתכלה על הילד שעמד על החומה צעקה גם היא: "הצד השני הוא נורא מסוכן. אני לא מוכנה ללכת מכאן… היא נמצאת הרי שם, מאחורי החומה, בדיוק במקום שממנו הופעת! אני מתפלאת שאתה לא נבלעת!"… 

בקצרה, שני הילדים מבינים שיש משהו שאינו אמיתי בסיפורים ששמעו מהוריהם. הם קוראים להורים,  וההורים מתקשים להאמין למראה עיניהם, אבל בהדרגה הם מחליטים לשבור את החומה. 

שני הצדדים מתחילים להכיר ולהתיידד. 

בהצלחה לכולנו! צוות המדריכים של "קולות של תקווה".