איך מתחילים? עם רצון והתגייסות של צוות-הורים-ילדים ליצירת סביבה נעימה ומקדמת.
משם ממשיכים לשילוב של עקביות יצירתיות חינוך בלתי פורמלי ומודל אפר"ת ככלי מעשי
רוב אנשי הצוות במערכת החינוך לא זקוקים לעוד ידע תיאורטי.
הם זקוקים לכלים שיתמכו בהם ברגע האמת מול ילד צורח מול כיתה מתפרקת מול שיחה טעונה עם הורה.
וכאן נכנס לפעולה מודל אפר"ת
מודל פשוט אנושי ועם זאת עוצמתי שעוזר להבין מה באמת מפעיל אותנו ואיך לשנות תגובות אוטומטיות לתגובות מודעות ומחוללות שינוי
מהו מודל אפר"ת?
אירוע: מה קרה בפועל תיאור אובייקטיבי
פרשנות: איך הבנתי את זה מה אני מסיק מהאירוע
רגש: מה זה גרם לי להרגיש
תגובה: איך פעלתי או רוצה לפעול
המטרה היא להפריד בין מה שקרה לבין מה שסיפרתי לעצמי שקרה ולהחזיר לעצמי את חופש הבחירה בתגובה
חיזוק העקביות בצוות דרך מודל אפר"ת
צוותים מגיבים באופן לא עקבי לרוב לא בגלל חוסר רצון אלא כי כל אחד מופעל בצורה שונה רגשית
השימוש במודל אפר"ת יוצר שיח שמאפשר לכולם לשים לב
מה הפעיל אותי
האם פעלתי מתוך הפרשנות שלי או מתוך מה שבאמת קרה
האם הייתי מגיב אחרת אם הייתי מפרש את זה אחרת
דיוק חשוב
כשאנחנו מדברים על תגובה רגועה או מכילה חשוב לזכור שהכלה איננה ויתור
היא לא באה על חשבון גבולות אלא מתקיימת בתוכם
היא מאפשרת לתלמיד להרגיש מובן גם כשהוא טועה תוך שמירה ברורה על המסגרת הרצף והסמכות
דווקא הגבול הוא שמאפשר להכלה להיות חינוכית ולא מתמסמסת
דוגמה מחיי כמורה בבת-ים:
אירוע: בסוף תגובתי לאירוע אלימות בין שני ילדים במהלך שיעור, הילד המכה אחרון קם ואמר ״סתמי את הפה שלך אביה״
פרשנות: הוא לא מכבד אותי בכלל
רגש: כעס ועלבון
תגובה: נשמתי. שאלתי אותו ״מה אמרת?״ ״סתמי את הפה שלך״ רוצה לקחת את הדברים שלך בחזרה?״ הוא לא ענה.
מה עשיתי? וויתרתי? ממש לא. הצבתי גבול ברור אך בשליטה.
״קח את הדברים שלך, תארוז ותמתין מחוץ למזכירות להמשך טיפול. ממליצה לך להמתין בסבלנות כשאתפנה״
לאחר שיצא מהכיתה, פניתי לחברו שהיה חלק מאירוע האלימות הראשון וביקשתי ממנו לעשות את אותו הדבר ולהימנע ממגע. במקביל שלחתי הודעות למחנך, רכז, מזכירה וסגן שיכירו את המקרה וידעו שיש שני תלמידים מחוץ למזכירות.
האירוע נגמר? לא. הכיתה לא פנויה ללמידה בשלב זה.
פניתי לכיתה ואמרתי להם שבעיניי קרה אירוע חמור. אירוע האלימות בין התלמידים + האירוע מולי.
שיתפתי אותם ששניהם ילדים מקסימים, אך יענשו על ההתנהגות.
הם היו תלמידי כיתה י׳ ולכן חיברתי להם לסיטואציה עתידית של טירונות צבאית.
שני ילדים מוכשרים שיכולים להגיע ליחידות מצוינות אבל היו נופלים על השטות הזו ואולי גם נשפטים במשפט צבאי.
שיתפתי שאין לי כעס בליבי כי הם ילדים ואני המבוגר האחראי והתפקיד שלי זה ליצור מרחב בטוח.
קודם בשבילם, התלמידים, לאחר מכן בשבילי המורה כדי שאוכל להמשיך לתת מעצמי וחוזר חלילה.
8 דקות של אירוע + 5 דקות של שיח וחזרנו ללמידה ואריזת השיעור.
בוודאי שהיה המשך חינוכי, אבל זה כבר למאמר אחר..
אז איך מגיעים ליכולת שליטה כזו?
חיזוק היצירתיות דרך מודעות לפרשנות
רבים מאנשי החינוך מגיבים בדרכים שבלוניות לא כי הם חסרי דמיון אלא כי הם מותשים או מופעלים רגשית
כשהם מצליחים לזהות את מקור ההפעלה הפרשנות נפתחות פתאום אפשרויות נוספות
המפתח ליצירתיות הוא רגש בטוח
מודל אפר"ת מסייע לשים לב לרגש לא להיבהל ממנו ואז לפנות מקום לפתרונות פחות צפויים אך מותאמים
הבלתי פורמלי כמרחב תרגול של אפר"ת
בחינוך הבלתי פורמלי יש יותר חופש תנועה ולכן הוא מרחב אידיאלי ללימוד מודע של אפר"ת
תרגולים בקבוצות צוות ניתוח מקרה לפי אפר"ת
שיח רגשי עם תלמידים מה הרגשת כשזה קרה מה חשבת שקרה איך הגבת
הפיכת המודל לשפה חיה האם אפשר להפריד בין האירוע לבין מה שאתה מרגיש
הצגת דמויות שונות בצוות שחושבות אחרת כדי ללמד פרשנויות מרובות לאותו מצב
כשהייתי פנויה לו״זית ורגשית, הצטרפתי לתלמידים בהפסקות ולמשחקי הכדורגל שלהם.
יצרתי עוד ערוצי תקשורת איתם מלבד משפט פיתגורס.
הטמעה בצוות איך עושים את זה בפועל
*סדנת פתיחה לצוות לא ללמד את המודל אלא לחוות אותו דרך מצבים אמיתיים
*שימוש באפר"ת בישיבות צוות קבועות רפלקציה על מקרים מהשבוע
*מודלים אישיים כל אחד בוחר אירוע מהיומיום שלו ומתאמן בזיהוי ארבעת השלבים
*קידום מורים מובילים בבית הספר לשמש כדוגמה לרוח הרצויה
*הטמעה מול תלמידים הכנסת שפה רגשית זהה גם לכיתה מה הפרשנות שלך איך עוד אפשר להבין את זה
*שימוש בשאלות אפר"ת במפגשי חניכה או הדרכה, לא רק מה קרה אלא איך הרגשת ולמה פירשת כך
להילחם על הסטטיסטיקה לא על השלמות
כשצוות מתחיל תהליך של שינוי רגשי עולה לא פעם קול פנימי מבקר
״אבל לא הצלחתי לעצור את עצמי בזמן״
״שוב הגבתי אוטומטית״
״די אני עייפה מכל זה״
וזה בדיוק המקום להזכיר את עיקרון ״המלחמה על הסטטיסטיקה״.
אנחנו לא שואפים להיות מושלמים, אלא לשפר את שיעור הפעמים שבהם אנחנו מגיבים ממקום מודע
אם בשבוע שעבר הגבתי בצורה רגועה רק בשניים מתוך עשרה מקרים והמטרה שלי היא להגיע לארבעה מתוך עשרה
זו הצלחה
לא במונחים של שלמות אלא במונחים של מגמת שיפור
פרקטיקה יישומית בצוות
הכרה בכך שהשינוי הוא תרגול יומיומי בדיוק כמו חיזוק שריר
טבלת סטטיסטיקה חינוכית אישית כל איש צוות עוקב אחר מספר הפעמים שבהם הצליח ליישם תגובה מודעת
סיפורי הצלחות קטנות מקבלים במה במפגשי צוות ומזכירים שדיוק אחד שווה יותר מאלף תאוריות
בניית תגובה חלופית מראש לכל כפתור חם כדי לשבור דפוסי תגובה ישנים
לסיכום
חינוך רגשי עמוק בתוך צוותים לא נבנה רק מתוך הרצאות השראה אלא מתוך תרגול מתמיד של מודעות הקשבה ויכולת לעצור רגע לפני התגובה
מודל אפר"ת יכול להיות הגשר הזה
הוא הופך רגשות לכלים פרשנויות להזדמנויות ומרחב חינוכי לקהילה חושבת
הוא מחבר בין גבולות להכלה בין שליטה לגמישות בין תגובה לאנושיות
וכשהצוות עובר את הדרך הזו בעצמו
הילדים מרגישים את זה בכל תא בכיתה
נכתב על ידי אביה מעלם
הבעלים של NG- geffen
מורה לשעבר במערכת החינוך הפורמלית
